[עריכה] אביב = הבשלת התבואה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: אבב

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: אבב

בלשון ימינו, "אביב" הוא העונה שאחרי החורף ולפני הקיץ; בלשון המקרא, המילה "אביב" מציינת מצב של גרגרי תבואה:

(שמות ט לא): "והפשתה והשערה נכתה, כי השערה אביב והפשתה גבעל"- השעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה (בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה ולכן לא נפגעה).

(ויקרא ב יד): "ואם תקריב מנחת בכורים לה', אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך"- אחד הסוגים של קרבן מנחה הוא קרבן שעשוי מגרגרי תבואה בשלים הקלויים באש.

כך גם במילה אֵב , שהיא מאותו שורש - השורש אבב :

(איוב ח יב): "עדנו בְּאִבּוֹ לא יקטף, ולפני כל חציר ייבש"- כאשר הוא בשל.
(שיר השירים ו יא): "אל גנת אגוז ירדתי, לראות באבי הנחל, לראות הפרחה הגפן, הנצו הרמנים"- לראות את הפירות הבשלים שליד הנחל.

בכמה פסוקים נזכר "חודש האביב", החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים:

(שמות יג ד): "היום אתם יצאים בחדש האביב"
(שמות כג טו): "את חג המצות תשמר, שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים, ולא יראו פני ריקם"ופסוק דומה ב שמות לד יח
(דברים טז א): "שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלהיך, כי בחדש האביב הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה"

אבל בשום מקום לא נזכר "אביב" כשם של עונה מעונות השנה; נראה שגם הביטוי " חודש האביב " משמעו "חודש ההבשלה" = החודש שבו התבואה מבשילה.

האם אפשר להסיק מכאן, שאבותינו לא הכירו בקיומה של עונת האביב?

לא בהכרח: ייתכן שהם פשוט כינו אותה בשם אחר - קציר .

[עריכה] לעיון נוסף

כמה עונות יש בשנה?
מאמר על חודש האביב באתר דעת;
דיון על חודש האביב באתר דרישת ה';
מה משמעות שם המקום "תל אביב"? (יחזקאל ג טו): "ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר המה יושבים שם, ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם"

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.