בבא מציעא לג ב
מתוך ויקיטקסט
בימי רבי נשנית משנה זו, שבקו כולא עלמא מתניתין, ואזלו בתר תלמודא. הדר דרש להו: "ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד". מאי דרוש? כדדריש רבי יהודה ברבי אלעאי: מאי דכתיב: (ישעיהו נח) "הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם". "הגד לעמי פשעם" - אלו תלמידי חכמים, ששגגות נעשות להם כזדונות. "ולבית יעקב חטאתם" - אלו עמי הארץ, שזדונות נעשות להם כשגגות. והיינו דתנן: "רבי יהודה אומר: הוי זהיר בתלמוד, ששגגת תלמוד עולה זדון." דרש רבי יהודה ברבי אלעאי: מאי דכתיב (ישעיהו סו) "שמעו דבר ה' החרדים אל דברו" - אלו תלמידי חכמים. [אמרו] "אחיכם" - אלו בעלי מקרא. "שונאיכם" - אלו בעלי משנה. "מנדיכם" - אלו עמי הארץ. שמא תאמר: "פסק סברם ובטל סיכוים" תלמוד לומר: "ונראה בשמחתכם". שמא תאמר: "ישראל יבושו" תלמוד לומר: "והם יבושו" - נכרים יבושו, וישראל ישמחו.
[עריכה] משנה
המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים, ונגנבו או שאבדו:
שילם ולא רצה לישבע (שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא) - נמצא הגנב משלם תשלומי כפל. טבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמשה. למי משלם? למי שהפקדון אצלו.
נשבע ולא רצה לשלם - נמצא הגנב, משלם תשלומי כפל. טבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמשה. למי משלם? לבעל הפקדון.
[עריכה] גמרא
למה ליה למתני בהמה, ולמה ליה למתני כלים? צריכי!
דאי תנא בהמה - הוה אמינא: בהמה הוא דמקני ליה כפילא, משום דנפיש טירחה - לעיולה ולאפוקה, אבל כלים - דלא נפיש טירחייהו - אימא לא מקני ליה כפילא?
ואי תנא כלים - הוה אמינא: כלים הוא דקמקני ליה כפילא משום דלא נפיש כפלייהו, אבל בהמה דכי טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה - אימא לא מקני ליה כפילא? צריכא!
מתקיף לה רמי בר חמא: והא "אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם"? ואפילו לרבי מאיר דאמר: "אדם מקנה דבר שלא בא לעולם" - הני מילי כגון פירות דקל דעבידי דאתו. אבל הכא
