בבא בתרא קטז ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אגב חורפיה לא עיין בה בעי רמי בר חמא אבי האב ואחיו כגון אברהם ויעקב בנכסי עשו איזה מהן קודם אמר רבא אתא שמע האב קודם לכל יוצאי יריכו ורמי בר חמא יוצאי יריכו שלו ולא יוצאי יריכו של בנו ה"נ מסתברא דקתני זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין ואילו איתיה ליצחק יצחק קודם השתא נמי דליתיה יצחק יעקב קודם שמע מינה:
מתני' בנות צלפחד נטלו ג' חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה עם יוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ושהיה בכור נוטל שני חלקים:
רשב"ם[עריכה]
אגב חורפיה - חריפותו שהיה טרוד בשאלה אחרת דלקמן דעדיפא מינה:
אבי האב - של מת והאחין של מת דהיינו זקנו ואחין איזה מהן קודם מי לימא כיון דיצחק קודם ליעקב לירש את עשו דהאב קודם לאח הרי הוא כאילו ירשו יצחק לעשו והלכך יבוא יעקב ויירש את יצחק אביו אבל אברהם לא יירשנו שהבן של מת קודם לאבי המת או דלמא בני בנים הרי הן כבנים ונמצא עשו בן אברהם וקודם אברהם ליעקב בנכסי עשו דהאב קודם לאחין:
ת"ש האב קודם לכל יוצאי יריכו - ויעקב יוצא יריכו של אברהם היה והלכך אברהם קודם לו בנכסי עשו:
ורמי בר חמא - אמר לך משום הכי מספקא לי דאיכא למימר יוצאי יריכו משמע יוצאי ירך שלו דהיינו בניו מאשתו ולא יוצאי ירך בנו:
הכי נמי מסתברא - דיעקב קודם לאברהם בנכסי עשו דקתני רישא כל הקודם בנחלה ואיננו כגון יצחק שקודם לאברהם בנכסי עשו אילו היה קיים השתא דליתיה ליצחק יוצאי יריכו קודמין דהיינו יעקב שיורש זכות אביו יצחק שכן הוא הדין שהרי אם מת יצחק אחר עשו היה יעקב יורש ולא אברהם דהבנים קודמין לאב כדאמרן בריש פירקין הוא הדין כשמת יצחק מקמי עשו יעקב יורש את זכותו ולא אברהם וכן הלכה והשתא שמעינן מפירקין שסדר נחלות כך הוא ראובן שמת חנוך ופלוא חצרון וכרמי בניו יורשין אותו ואם מת אחד מן הבנים קודם ראובן וההוא בן הניח בן או בת או בן בת או בת בת עד מאה דורות יירש במקום אביו בנכסי ראובן ואם אין לראובן בנים ולא בני בנים ואף לא בנות בנים אז יורשות בנות ראובן את ראובן ואם אין לראובן בנות ולא בני בנות ולא בנות בנות אפילו בסוף הדורות אז יורש יעקב את ראובן בנו ואם אין יעקב קיים ונתתם את נחלת ראובן לאחיו בני אביו שמעון ולוי ויהודה ויוסף ובנימין ואם אינם קיימין תתנו נחלת ראובן לבני שמעון ולוי ואם אין להם בנים ולא בני בנים תתנו לבנותיהן או לבני בנותיהן או לבנות בנותיהן דבכ"מ הזכר ויורשיו קודמין לנקבה כדאמרן מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה ואם אין לו אחים לראובן ולא בני בנים לאחים שמתו אחיו בלא בנים או שלא היה לו אח מעולם ונתתם את נחלתו לבת יעקב אחותו מן האב או לבניה ולבני בניה או לבנותיה ולבנות בנותיה עד עולם ואם אין לראובן אחות ולא בני אחות מן האב ונתתם את נחלתו לאבי אביו דהיינו יצחק ואם אין יצחק קיים ונתתם נחלתו של ראובן לעשו בן יצחק שהוא אחי אביו של ראובן ואם אין עשו קיים ונתתם את נחלתו של ראובן לאליפז בן עשו או לבניו ובני בניו ואם אין בנים לעשו ונתתם את נחלת ראובן לבנות עשו ולבניהם ולבנות בנותיו ואם אין אחין לאביו של ראובן ונתתם את נחלתו לבנות יצחק דהיינו אחות אביו או לבניהן ולבני בניהן או לבנותיהן ולבני בנותיהן ואם אין לאביו של ראובן לא אחים ולא בני אחים לא אחות ולא בני אחות ונתתם את נחלת ראובן לאברהם אבי אבי אביו ואם אין אברהם קיים ונתתם לישמעאל אחי אבי אביו או לבניו של ישמעאל ולבני בניו או לבנותיו ולבני בנותיו ואם אין ישמעאל ולא בניו קיימין וגם לא אחותו ובני אחותו ונתתם נחלתו לתרח אבי אברהם ואם אין תרח תתנו לנחור ולהרן בניו או לבני בניהן או לאחותם וליוצאי יריכם וכן לעולם עד אדם הראשון האב קודם לעולם לאחי (האב) ואחי האב קודמין לאחות האב ואחות האב קודמין לאבי האב ואבי האב קודם לאחי אבי האב (ולאחותו) ואחי אבי האב [ואף] אחותו קודמין לאבי אבי האב וכן לעולם וגם למדנו שהבעל יורש את אשתו ואם אין בעל קיים בנה יורשה ואם אין בנה בתה יורשתה בכל הסדר הזה עד אדם הראשון:
מתני' בנחלה - בנחלת ארץ ישראל ומשום דאמרן לעיל (דף קטו.) כל יוצאי יריכו של בן קודם לאחין דאשמועינן דבת הבן נוחלת במקום הבן משום הכי נקט לה שהרי בנות צלפחד נחלו חלק אביהן בנכסי חפר במקום צלפחד אביהן:
חלק אביהו - צלפחד שהיה מיוצאי מצרים שהבן הנכנס לארץ לא היה נוטל בשביל עצמו חלק בארץ הואיל ולא יצא ממצרים כדאמר בגמ' דקסבר האי תנא ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ ולא לבאי הארץ ונפקא לן מקראי ואע"פ שיוצאי מצרים לא נכנסו לארץ אלא מתו במדבר ולא נטלו חלק בארץ מיהו להכי אהני שאם יצא ראובן ושמעון ממצרים ונולדו להם במדבר בנים שנכנסו לארץ לראובן עשרה בנים ולשמעון בן אחד יטול בן שמעון חלק כנגד עשרה בני ראובן שהרי לראובן ושמעון נתחלקה הארץ וזכו בני כל אחד בנכסי אביהן וצלפחד יצא ממצרים ומת במדבר לפיכך נטלו בנותיו חלקו וכל שלשה חלקים דמתני' נפקא לן בגמרא מקראי הלכך בעינן לפרושי דבכי האי גוונא הוה מעשה דצלפחד יצא ממצרים כשהוא בן עשרים וכן חפר אביו ושהיה צלפחד בכור כל דברים הללו יש לך ללמוד מן הפסוק דנתן תתן להם וגו' דילפינן מיניה בגמ' להני שלשה חלקים:
וחלקו עם אחיו בנכסי חפר - דחפר יצא ממצרים ונטלו בניו חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים לבד חלק עצמן שגם הם יצאו ממצרים ובנות צלפחד קבלו חלק אביהן מנכסי חפר בשעה שחלקו אחי צלפחד נחלת אביהן ביניהן דבת הבן הרי היא במקום הבן לירש עם האחין כדקתני לעיל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין:
ושהיה צלפחד בכור - והיה ראוי ליטול פי שנים עם אחיו בנכסי חפר ואע"ג שאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק ארץ ישראל מוחזקת היא ליוצאי מצרים כדאמר בגמ' וכמי שהחזיק חפר בחלקו דמי ואפילו אם מת צלפחד מקמי חפר נמצא צלפחד יורש פי שנים בכל אשר ימצא לחפר כי הוא ראשית אונו ואע"ג דכשמת חפר לא היה צלפחד קיים אפילו הכי בנותיו היו יורשות חלק בכורת צלפחד בנכסי חפר כי היכי דיורשות חלק פשיטותו בנכסי חפר כדתניא בהדיא בתוספתא דבכורות (פ"ו) כיצד אין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק מת אביו בחיי אביו נוטל פי שנים מנכסי אביו ואין נוטל פי שנים מנכסי אבי אביו כגון יעקב שמת בחיי יצחק הרי ראובן הבכור נוטל בנכסי יעקב פי שנים אבל לא בנכסי יצחק זקנו שהרי אפילו אם היה יעקב קיים כשמת יצחק לא היה יעקב נוטל פי שנים שהרי פשוט הוא הלכך ראובן הבא לירש מכח יעקב בנכסי יצחק לא יטול אלא חלק פשיטותו של אביו ואם היה אביו בכור אף הוא נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו שאם היה יעקב בכור אף על פי שמת בחיי יצחק הרי בא ראובן ונוטל חלק בכורת יעקב אביו בנכסי יצחק שהבן במקום אב עומד בין לחלק בכורה בין לחלק פשיטות והוא הדין לבנות צלפחד בנכסי חפר דאף על פי שמת צלפחד בחיי חפר יורשות חלק בכורת אביהן בנכסי חפר וה"נ תניא בהדיא בגמרת ירושלמי ואמרינן נמי התם ריש לקיש אמר בשם אבא כהן ברדלא נאמר משפט לענין כפילה ונאמר משפט לענין פשיטה מה לענין פשיטה אתה רואה את הבן כאילו קיים ליטול פשיטות אביו אף לענין כפילה אתה רואה את הבן כאילו קיים ליטול כפילת אביו מפירוש רבינו חננאל גאון זכר צדיק לברכה למדתי זאת וכן הלכה ומדאמרינן בגמרא והעברת זו חלק בכורה ילפינן דצלפחד בכור היה והאי דכתיב בדברי הימים (א ז) ושם השני צלפחד לאו שני לאחין קאמר דהא לא איירי לעיל באחין כלל אלא
תוספות[עריכה]
ושהיה בכור נוטל שני חלקים. כאן לא דקדק הקונטרס יפה דפי' אע"ג דכשמת חפר לא היה צלפחד קיים אפ"ה בנותיו נוטלות חלק בכורה של צלפחד בנכסי חפר כדתניא בתוספתא דבכורות כיצד אין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק מת אביו בחיי אביו נוטל פי שנים בנכסי אביו ואינו נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו כגון יעקב שמת בחיי יצחק היה ראובן בכור נוטל פי שנים בנכסי יעקב אבל לא בנכסי יצחק זקנו שהרי [אפילו] אם היה יעקב קיים כשמת יצחק לא היה יעקב נוטל פי שנים שהרי פשוט הוא הלכך ראובן הבא לירש מכח יעקב בנכסי יצחק לא יטול אלא חלק פשיטות של אביו ע"כ ולא היה לו לפרש כן דלא קרי ראוי כי האי גוונא מה שאין ראובן נוטל פי שנים מעשו בנכסי יצחק אלא הא קרי ראוי מה שאין ראובן נוטל פי שנים מאחיו בנכסי יצחק שלא הוחזק בהן מעולם יעקב והוה ליה ראוי:
עין משפט ונר מצוה[עריכה]
כח א מיי' פ"א מהל' נחלות הלכה ב', סמ"ג עשין צו, טור ושו"ע חו"מ סי' רע"ו סעיף א':
ראשונים נוספים
רבינו גרשום
אגב חורפיה. שהיה מחזיר תלמודו:
לא עיין בה. במתני' שלא דקדק בה לפיכך היה שואל:
האב קודם לכל יוצאי ירכו. ואברהם קודם משום דכל הני מכחו קאתו:
ורמי בר חמא. דקא מיבעיא ליה הכי קאמר לך. הא דקתני האב קודם לכל יוצאי יריכו שלא יהא יצחק יורשו דהוא קודם מן האחין של בנו דהיינו ישמעאל אבל אין אבי האב קודם לכל יוצאי ירכו של בנו דלא מקדמינן ליה לאברהם מקמי יעקב בנכסי עשו אלא יעקב קודם:
ה"נ מסתברא דקתני. סיפא דמתני' זה הכלל וכו': ואם איתיה יצחק שהוא אבי עשו יצחק קודם השתא דליתי' יעקב קודם לאברהם אע"ג דכל הני מכחו של אברהם קא אתיין הכא יעקב קודם משום דקרוב ליה טפי יעקב מאברהם שהוא אבי אביו ותו לא מידי דליכא לדקדק בדבר כלום:
פיסקא בנות צלפחד נטלו ג' חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים. דסבירא ליה לתנא דליוצאי מצרים נתחלקה הארץ אע"ג דמתו בניהן יורשין חלקן:
וחלקו עם אחיו. של צלפחד:
בנכסי חפר. שהיה נמי מיוצאי מצרים. ולפי שהיה צלפחד בכור נטלו שני חלקים בנכסי חפר אביו דהיינו שלשה חלקים:
חידושי הרמב"ן
מתני': בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים וכו' ושהיה בכור ונטל פי שנים. פי' אע"ג דלא אתו נמי הני נכסי ליד צלפתד דמת בחיי אביו אפילו הכי כיון דחפר הוה מוחזק שארץ ישראל מוחזקת היא ירית ליה צלפתד בקברו של צלפחד ושקיל להו פי שנים כדתני' בתוספתא דפירקין ואתיא נמי בתוספתא דבכורות כיצד אין נוכיל בראוי כבמוחזק מת אביו בחיי אבי אביו נוטל פי שנים מנכסי אביו ואינו נוטל פי שנים מנכסי אבי אביו פי' שאף באותו חלק שיש לאביו שהיה פשוט בנכסי זקנו אינו נוטל פי שנים משום דראוי הוא לאביו וכל שכן בנכסי הזקן בשבא לחלוק עם אחי אביו שאינו נוטל פי שנים באחד מאחי אביו שהרי אינו בכור לזקן ואם היה אביו בכור נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו (שהרי אינו בבור לזקן ואם היה אביו בכור נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו) פי' כשבא הוא ואתיו לחלוק עם אחי אביהן נוש,לין הן פי שנים דחזי' ליה (ליה) לאבוה כאלו הוא קיים וירית פי שנים מנכסיו דהא אבוה מוחזק הוא והבכור יורש את אביו בקבר להנחיל לבניו שהן יורשין בראוי ואם היה אביו בכור ולא הוא קתני שכל חלוקת הבכורה בנכסי זקן היא ובא לו' לך שנוטל אדם בכורתו בקבר.
ובירושלמי (ח,ג) הכי איתא ריש לקיש בשם ר' אבא ברדלא נאמר משפח, לענין כפילה ונאמר משפט לענין פשוטה כו'. אתה רואה את הבן כאלו הוא קיים ליטול כפילת אביו.
והרב ר' שמואל ז"ל כתב כגון יעקב שמת בחיי יצחק הרי ראובן הבכור נוטל בנכסי יעקב פי שנים אבל לא בנכסי יצחק זקנו שהרי אפילו אם היה יעקב קיים כשמת יצחק לא היה יעקב נוטל פי שנים שהרי פשוט הוא, הילכך ראובן הבא לירש מכח יעקב בנכסי יצחק לא יטול פי שנים אלא חלק פשיטותו של אביו וזה הלשון משובש הוא שהיה לו לומר שאף בחלק פשיטותו של אביו אינו נוטל פי שנים בשבא לחלוק עם אחיו אבל מה שאינו נוטל אלא חלק פשיטותו של אביו בנכסי יצחק אין זה מטעם ראוי אלא שאינו בכור של יצחק.
ובהלכות גדולות אשכחן מילתא דאתמהא בהא דכתיב בהו הכי כיצד אינו נוטל בראוי כבמוחזק מת אביו פשוט בתיי אביו נוטל פי שנים בנכסי אביו ואינו נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו ואם היה אביו בכור אף נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו והיכי דמי ראוי ומוחזק יעקב ראוי לירש יצחק מת יצחק החזיק יעקב בנכסיו הוה ליה יעקב מוחזק אם מת ראובן נוטל פי שנים בנכסיו מת יעקב בחיי יצחק ראובן נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו ואע"ג דיעקב ראוי היה משום דלא אחזיק בחיי אביו דהוה ליה ראובן בבור כן בכור אבל בן בבור בן פשוכי אינו נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו האי הוא לישנא דהלכות גדולות ולאו דוקא הוא דלא אמרי' דשקיל אלא כפילת אביו כלומר באלו אביו קיים כך חולקין בניו עם אחי האב אבל בחלוקת עצמן ראוי הוא ודאי ואינו נוטל בהן פי שנים, וכן פי' רב יהוסף הלוי ז"ל, ואינו צריך לפנים.
חידושי הרשב"א
אילו איתיה ליצחק יצחק קודם: תמה אני בדברי רבא, וכי רבא אין לו משמוש נחלה. וצריך עיון.
מתני': ושהיה בכור ונטל שני חלקים: ואף על פי שלא היה חפר מבאי הארץ, ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק (לקמן קיט, א) הא פרישנא דארץ ישראל מוחזקת היא. ואף על פי שמת צלפחד בחיי חפר ולא באו הנכסים לידו קודם מיתתו, אפילו כן בנותיו נוטלין חלק בכורתו, שהוא יירש את חלק בכורתו בקבר להנחיל לבניו, ואין זה ראוי שאמרו שאין הבכור נוטל בו.
ודע כי לא נאמר ראוי ומוחזק, אלא בשראוי או מוחזק למוריש את הבכור או את הבעל בשעת פטירתו, אבל לא ראוי ומוחזק ליורש שהוא הבכור או הבעל. כיצד, ראובן בכור יעקב וחנן בכורו של ראובן, אם מת ראובן בחיי יעקב ואחר כך מת יעקב, בין שהיו לו ליעקב נכסים שקנה בחיי ראובן בין שקנאם או שנפלו לו בירושה מיצחק לאחר מיתת ראובן, בני ראובן חנוך ופלוא כשבאין לחלוק בנכסי יעקב עם שמעון ולוי נוטלין חלק בכורה מחמת ראובן אביהם שהיה בכור, שהרי נכסים אלו מוחזקין היו ביד הזקן בשעת מיתתו, אבל חנוך בכורו של ראובן כשבא לחלוק עם אחיו, נוטל פי שנים בנכסים שהיו מוחזקין ביד ראובן אביהם בשעת מיתתו, אבל בנכסי הזקן לא יטול אלא כפשוט, ואף על פי שהוא בכור בן בכור, שנכסים אלו מוחזקין היו ביד יעקב המוריש לאביהם אבל לא היו מוחזקים ביד ראובן מורישם, וכבר אמרתי שאין הדבר תלוי אלא במוריש.
וגרסינן בירושלמי (ה"ג): כתב בכל אשר ימצא לו בכור אינו יורש בראוי כבמוחזק, כיצד מת אביו בחיי אבי אביו נוטל פי שנים בנכסי אביו ואינו נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו, ואם היה אביו בכור כשם שנוטל בנכסי אביו כך נוטל בנכסי אבי אביו, ריש לקיש בשם אבא כהן בר דלא נאמר משפט לענין כפילא ונאמר משפט לענין פשיטות מה לענין פשיטות אתה רואה את הבן כאילו האב קיים ליטול [פשיטות אביו] אף לענין כפילא אתה רואה את הבן כאילו האב קיים ליטול כפילת אביו.
ושנינו בתוספתא (פ"ז ה"ב): כיצד אין נוטל בראוי כבמוחזק, מת אביו בחיי אבי אביו נוטל פי שנים מנכסי אביו ואינו נוטל פי שנים מנכסי אבי אביו, ואם היה אביו בכור נוטל פי שנים מנכסי אבי אביו. פירוש, לא שנוטל פי שנים בנכסי אבי אביו כשבא לחלוק בהם עם אחיו קאמר, אלא כשבא לחלוק עם אחי אביו בנכסי הזקן, ולא כשהוא בכור, אלא אפילו היה הוא פשוט, לפי שהוא נוטל בנכסי הזקן פי שנים מאביו שהיה בכור והנכסים היו מוחזקין לזקן המורשי.
והתימה מן הרב בעל הלכות גדולות ז"ל (ריש הלכות נחלות) שכתב, שאלו היה בכור בן בכור נוטל פי שנים אפילו בנכסי הזקן, ונראה שסמך על התוספתא זו, ופרשה כשיהיה בכור לאביו ובא לחלוק עם אחיו בנכסים שנפלו להם מאבי אביהם, ואינו אלא כמו שפירשנו.
יד רמ"ה
מתוך: יד רמ"ה על הש"ס/בבא בתרא/פרק ח (עריכה)
מו. בעי רמי בר חמא אבי האב ואחי המת כגון אברהם ויעקב בנכסי עשו איזה מהם קודם. אמר רבא תא שמע האב קודם לכל יוצאי יריכו. ה"נ אברהם קודם ליעקב. ורמי בר חמא יוצאי ירכו שלו ולא יוצאי יריכו של בנו. הילכך יעקב קודם, דכי תנן האב קודם לכל יוצאי ירכו הני מילי ליוצאי ירכו שלו, אבל ליוצאי ירכו של בנו שהנחלה ראויה לו, כגון יצחק שנחלת עשו ראויה לו יתר מאברהם, אין אברהם קודם ליעקב שהוא יוצאי ירכו של יצחק. ה"נ מסתברא דקתני זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין ואלו איתיה ליצחק יצחק קודם השתא דליתיה ליצחק נמי יעקב קודם שמע מינה. וטעמו של דבר לפי שרואין את הנכסים כאלו היו של יצחק, ויעקב בנו ראוי לירשו יתר מאברהם אביו, כדברירנא דכל הקודם בנחלה רואין את הנכסים כאלו היו שלו:
ג. בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה חלק אביהם שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ושהיה בכור ונטל שני חלקים. האי נחלה דקתני גבי בנות צלפחד אסיקנא (להלן בגמ') דאפילו בחלוקת ארץ ישראל קאי, כמאן דאמר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ. וכיצד נטלו שלשה חלקים, חלק צלפחד אביהן שהיה מיוצאי מצרים שנתחלקה להן הארץ, וחלקו עם אחיו בנכסי חפר אביו שגם הוא היה מיוצאי מצרים, ושהיה צלפחד בכור ונטל ב' חלקים. ולאו נטל ממש אלא מאי דשקלן בנתיה מחמתיה קרי נטל.
מיהא שמעי' דבכור שמת בחיי אביו והניח בת וא"צ לומר בן ואח"כ מת אביו, בתו נוטלת חלק בכורה בנכסי אבי אביה, וכי האי גונא לאו ראוי הוא, דכיון דאלו איתיה לבכור גופיה הוה שקיל, כי ליתיה נמי שקלה ברתיה חלק בכורה מחמתיה, כדתנן כל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין. וכן אתה אומר בבן הבת ובבת הבת עד סוף כל הדורות:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה