ביאור:בראשית כה כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.
-- בראשית כה, כז

איש תם יושב אוהלים[עריכה]

השימוש היחידי במקרא בתואר זה "ישב אהלים" הוא:

  • (בראשית ד כ) "וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה"
  • גם הבקיאות הרבה שמראה יעקב בגידול צאן בשהותו אצל לבן מראה שזו אכן המשמעות כאן.

"תם" במקרא בא בשלושה מובנים:

  1. סוף, מיצוי.
  2. העדר סילוף\רמייה כתכונת נפש.
  3. העדר סילוף\רמייה מתוך אי ידיעה, כמו "הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת".

מבנה הפסוק הוא תקבולת, זה לעומת זה:

  • " יודע ציד " לעומת " איש תם ”;
  • " איש שדה " לעומת " יושב אהלים ”.

רעיית הצאן, שאינה דורשת תחבולות והתחכמויות בהטמנת מלכודות, קראה המקרא "תם", לעומת "ידע" ציד.

אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה[עריכה]

עשו היה:

  • "יֹדֵעַ צַיִד" - ידע לצוד, אבל זה לא היה עיסוקו אלא רק תחביבו או חלק מעבודת השדה.
  • "אִישׁ שָׂדֶה" - חקלאי עובד אדמה בשדה. וכך "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף" (בראשית כה כט) - ולא מן הציד, שמשם הוא יחזור רעב אבל לא עיף.

האילות והמזיקים באו לשדה ופגעו ביבולי השדה, ועשו, כאיש שדה, כנראה, נהג לצוד אותם ולהביא תוספת אוכל הביתה. יצחק אהב "אֶת עֵשָׂו, כִּי צַיִד בְּפִיו" (בראשית כה כח) וגם בגלל "רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה" (בראשית כז כז).

מהדורה שניה של סיפור קין והבל[עריכה]

בגלל שעשו הביא בשר ציד מהשדה, וכנראה יעקב חמל על הגדיים ועבד להגדיל את רכוש אביו, כשם שבהמשך הוא יעבד בשביל לבן, לכן יצחק אהב את עשו. וזה כמעט נגמר ברצח.



מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-17.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:איש תם יושב אוהלים

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-25-27