אבן עזרא על משלי יד לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| אבן עזרא על משליפרק י"ד • פסוק ל"ה |
ז • ח • יד • טז • יז • יח • יט • כד • כו • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ד, ל"ה:

רְֽצוֹן־מֶ֭לֶךְ לְעֶ֣בֶד מַשְׂכִּ֑יל
  וְ֝עֶבְרָת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה מֵבִֽישׁ׃


(משלי יד לה): "רצון", (משלי טו א): "מענה" - שנים דבקים.

מלת לעבד מושך עצמו ואחר עמו, וכן הוא:

רצונו של מלך הוא לעבד משכיל, כי הוא יענה אמרים רכים להשיב חמתו;

ועברתו ותהיה לעבד מביש, שיענהו קשות, וזהו ודבר עצב, ופירוש דבר עצב המביש שיעצב המלך, הוא יעלה אף.

ואמר יעלה כי מדת הכעס בעת הזעף תעלה ותראה באפי האדם, על כן נקרא הזעף אף.